השאלה היא עקרונית. כשאדם מקיים מצווה מסוימת ויש לפניו מצווה נוספת לקיים, האם עליו לעשות מאמץ ולקיים את שתי המצוות, או שאין לא חובה כזו. איסוף מצוות, או התמקדות במצווה.

רש"י והר"ן יסברו שעל אדם להתמקד במצווה אותה הוא החל לעשות, ולא נדרש ממנו לקיים מצווה נוספת. הפטור הוא מוחלט, כל עוד הוא שקוע במצווה או אף במימוש המצווה באופן סופי. כיוון כזה לפיו נדרש מאדם להתמקד במצווה נלמד מדברי המדרש בבמדבר רבה (וילנא) פרשה ט"ז:

 את מוצא בסוכה ששנינו ששלוחי מצוה פטורין מן הסוכה. שאין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי שיצלח בשליחתו.

כשמקיימים מצווה צריך לתת את הנפש, את כולך לשם קיומה והצלחתה. על כן העוסק במצווה פטור ממצוות אחרות
באופן גורף.

הרב יהודה זולדן