והנה בענין עוסק במצווה פטור ממצווה איכא פלוגתא אי פטור גם היכא דאפשר לקיים שניהם.
…ונראה דדעת התוס' הוא דעוסק במצווה פטור ממצווה השנית מטעם אנוס,
שאנוס הוא מלעשות מצווה השנייה מחמת טרדת העסק במצווה ראשונה.
ואע"פ שאינו אנוס גמור, שווייה רחמנא להאי טרדה בגדר אנוס. ולכן כשאפשר לקיים שניהם חייב.
ודעת הר"ן ז"ל הוא דעוסק במצווה הוא פטור גמור, דרחמנא פטריה משאר מצוות בעידנא דעסוק בראשונה.
ולכן פטור אפילו באפשר לקיים שניהם בלא גרעון.
הרב יעקב ישראל קנייבסקי, קהילות יעקב, מסכת ברכות סימן ט"ז (מהדורה ישנה: סימן כ"ה)
