אִיבַּעְיָא לְהוּ: טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה,
מַהוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם?
אִם תִּמְצָא לוֹמַר, טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִם,
מִשּׁוּם דְּחַד יוֹמָא הוּא,
דִּכְתִיב: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״,
אֲבָל הָכָא תְּפִלָּה בִּמְקוֹם קׇרְבָּן
הִיא, וְכֵיוָן דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטַל קׇרְבָּנוֹ.
אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דִּצְלוֹתָא רַחֲמֵי הִיא,
כׇּל אֵימַת דְּבָעֵי מְצַלֵּי וְאָזֵיל
תָּא שְׁמַע
דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה
— מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם,
וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטַל קׇרְבָּנוֹ.
ברכות דף כו' עמוד ב'
