לפיכך נראה לי דהעוסק במצווה פטור מן המצווה אף על פי שיכול לקיים את שתיהן.
…והיינו טעמא, דמדפטר רחמנא חתן אף על גב דאפשר ליה ליתובי דעתיה ולקיים את שתיהן וכדכתיבנא,
ילפינן כל שהוא עוסק במלאכתו של מקום לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצות אחרות, אע”פ שאפשר.
ומיהו מודינא ודאי שכל שאינו צריך לטרוח כלל אלא כדרכו במצווה ראשונה יכול לצאת ידי שניהם,
דבכי האי גוונא ודאי יֵצא ידי שתיהן “ומהיות טוב אל יקרא רע” (בבא קמא פא ע”ב).
רבנו ניסים, הר”ן, מסכת סוכה (דף יא ע”א מדפי הרי”ף)
למעבר לסוגיית הגמרא לחץ כאן
