נראה דיסוד גדר הלכה זו היא כעין ביזוי מצוה דאין זה כבוד להניחה ולקיים אחרת,
ואף שעוסק בבמצוה הוא ולא בצרכי עצמו, מ”מ אין זה דרך כבוד לדלג ממצוה למצוה
וכעין הלכתא דאין מעבירין על המצוות.
דלדעת תוס’ אין פגם אלא במניח מצוה זו כדי לקיים אחרת, אבל במקיים שניהם אין כל פגם וביזיון.
ולדעת הר”ן אף ביכול לקיים שניהם אין ראוי לעוסק במצוה לעסוק באחרת,
אלא יש לרכז כל פועלו ומחשבתו לקיום המצוה שהוא עוסק בה.
מנחת אשר – דברים, עמ’ ע’
