מתניתין שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה.
פי’ משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה ומייתי לה בגמרא מקרא.
ותימה דהא ודאי לא אמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה אלא בשאי אפשר לקיים שתיהן,
כי בעודו בסוכה או שמניח תפילין או שמתעטף בציצית או שיש מזוזה בפתחו אין לפטרו מכל המצות,
…וכיון דלא מיפטר אלא בעודו עוסק במצוה זו למה לי קרא פשיטא למה יניח מצוה זו מפני מצוה אחרת,
וי”ל דהא קמ”ל [א] דאפילו בעי להניח מצוה זו לעשות מצוה אחרת גדולה הימנה אין הרשות בידו.
סד”א איפטורי הוא דמיפטר מינה אבל אי בעי למשבק הא ולמיעבד אידך הרשות בידו,
קמ”ל דכיון דפטור מן האחרת הרי היא אצלו עכשיו כדבר של רשות ואסור להניח מצותו מפני דבר שהוא של רשות.
[ב] ועוד למדנו הכתוב דאע”ג דאיכא עליה מצוה קבועה לזמן ודאי כגון קריאת שמע ושחיטת הפסח
וקודם לכן באת לו מצוה אחרת שתבטלנו מן האחרת אם יתחיל בה,
רשאי הוא להתחיל בזו שבאה לידו עכשיו ואם יבטל מן האחרת יבטל,
ואינו חשוב פורק עצמו ממנה כשפורקה מעליו מחמת דבר מצוה,
שאין חיוב המצוה עליו עד שיגיע זמנה וראשונה קודמת, כנ”ל.
ריטב”א, חידושי הריטב”א מסכת סוכה דף כה עמוד א
למעבר לסוגיית הגמרא לחץ כאן
