והעוסק במצוה פטור מן המצוה מהכא נפקא?
מהתם נפקא,
דתניא: "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" (במדבר ט, ו).
אותם אנשים מי היו? נושאי ארונו של יוסף היו, דברי רבי יוסי הגלילי.
רבי עקיבא אומר: מישאל ואלצפן היו שהיו עוסקין בנדב ואביהוא.
רבי יצחק אומר: אם נושאי ארונו של יוסף היו – כבר היו יכולין ליטהר,
אם מישאל ואלצפן היו – יכולין היו ליטהר.
אלא עוסקין במת מצוה היו, שחל שביעי שלהן להיות בערב פסח.
שנאמר "ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא" (שם),
ביום ההוא אין יכולין לעשות, הא למחר יכולין לעשות.
צריכא. דאי אשמעינן התם – משום דלא מטא זמן חיובא דפסח,
אבל הכא דמטא זמן קריאת שמע – אימא לא, צריכא.
ואי אשמעינן הכא – משום דליכא כרת, אבל התם דאיכא כרת – אימא לא, צריכא.
